פסק-דין בתיק ת"ק 38595-04-13

בפני תביעה כספית במסגרתה עותרים התובעים לחייב הנתבעות בתשלום בגין הנזקים שנגרמו לאופנוע, בבעלות התובע 1, בתאונת דרכים מיום 8.1.13.

לגרסת התובעים, התובע 2 נהג באופנוע ברח' גבע בנתניה כאשר במקביל אליו נסע רכב הנתבעות, נהוג על ידי הנתבעת 1. לפתע, החליטה הנתבעת לבצע פניה שמאלה מבלי לאותת, על מנת להיכנס לרח' לבונטין, וזאת על אף שמוצב במקום תמרור אין כניסה, פגעה באופנוע וגרמה לו נזקים.

התובעים מבקשים לחייב הנתבעות בתשלום הנזק לאופנוע, על פי דו"ח השמאי, בשכ"ט השמאי, הפסד יום עבודה, הוצאות ועוגמת נפש.

לגרסת הנתבעות, האחריות לתאונה רובצת על נהג האופנוע. נטען כי רכב הנתבעות נסע בנתיב נסיעתו ברח' גבע. בכיוון נסיעתה ישנה מדרכה הבולטת לכיוון הכביש ומשכך, הנתבעת אותתה וסטתה עם נתיב הנסיעה שמאלה. נהג האופנוע אשר נסע מאחוריה ניסה לעקוף את רכבה מצד שמאל בצומת ופגע בו.

בדיון בפני העידו שני התובעים ואשתו של התובע 1, וכן העידה הנתבעת 1.

דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ובראיות שהוצגו לי ולאחר ששמעתי העדויות בפני וטיעוני הצדדים, החלטתי לדחות את התביעה.

הנטל להוכחת התביעה מוטל על כתפי התובעים מכוח הכלל "המוציא מחברו עליו הראיה".

מצאתי להעדיף את גרסת הנתבעת על פני גרסת התובע לתאונה. גרסת הנתבעת היתה עקבית, אחידה ומהימנה עלי, ואף התיישבה יותר עם מיקום הנזקים ברכב הנתבעת ותוואי הכביש במקום התאונה.

גרסת הנתבעת כי לא סטתה מתוך נתיב נסיעתה אלא סטתה עם הנתיב נתמכה בתמונות מקום התאונה אשר הוצגו על ידי שני הצדדים (ת/1, נ/2). בתמונות אלו עולה בבירור כי נתיב הנסיעה מתעקל מעט שמאלה בהתאם לבליטת המדרכה לכיוון הכביש. עדותה של הנתבעת אף מתיישבת עם גרסתה כפי שנטענה בכתב ההגנה ועם הגרסה שמסרה מיד בסמוך לאחר התאונה לחב' הביטוח בטופס ההודעה (נ/3).  גם מיקום הנזק ברכב הנתבעת מתיישב יותר עם תיאור הנתבעת לאופן סטיית הרכב ולא עם גרסת התובע לפיה ביצעה הנתבעת  פניה שמאלה תוך מעבר לנתיב הנגדי. 

מנגד, התובע העיד כי התאונה אירעה בשעות הערב, מזג האוויר היה גשום וכאשר במקום נתיב נסיעה אחד לכל כיוון. בעוד שבכתב התביעה טען כי רכב הנתבעת נסע במקביל אליו ואז סטה שמאלה, הרי שבעדותו סיפר כי נסע אחרי רכב הנתבעת, רצה לעקוף אותה ומשכך, נסע במקביל אליה. בהמשך עדותו סיפר כי התאונה אירעה כאשר ביצע כבר את העקיפה ועבר לתוך הנתיב הנגדי וכי חלקו הקדמי של רכב הנתבעת אשר פנה לתוך הנתיב הנגדי פגע בו.

גרסת זו אשר לא בא זיכרה בכתב התביעה אף אינה עולה בקנה אחד עם השרטוט שצירף התובע לכתב התביעה ממנו עולה בבירור כי בעת הפגיעה שני הרכבים נמצאים בתוך נתיב הנסיעה הימני ולא בנתיב הנגדי. מעדות התובע עלה כי התובע ניסה לבצע עקיפה של רכב הנתבעת תוך שהוא נוסע במקביל אליו בתוך נתיב נסיעה אחד ולאחר מכן מנסה לעוקפו בתוך צומת.

נוכח האמור לעיל, התביעה נדחית.

אני מחייבת את התובעים, ביחד ולחוד, לשלם לכל אחת מהנתבעות הוצאות משפט בסך של 350 ש"ח.

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים.

ניתן לבקש רשות ערעור מבית משפט מחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום,  ז' טבת תשע"ד, 10 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.

חתימה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: